זיהוי עקיצות ומניעתן – התכוננו לטיולים כיפיים, בטוחים ונקיים מחרקים

הקיץ כבר קרוב ואיתו גם טיולי הטבע הכיפיים של כל המשפחה. אבל שנייה לפני שאתם יוצאים עם התרמיל לשבילים היפים של הארץ, קראו על זיהוי עקיצות שונות שנגרמים מכל מיני סוגים של חרקים ועל דרכי הטיפול בכל אחת מהן לפי סוג החרק וחומרת המצב. כך תבטיחו לעצמכם טיולים בטוחים ונטולי סכנות.

סוגי החרקים העיקריים העוקצים בישראל

לצד כל סוג של חרק ניתן את הכלים לזיהוי עקיצות:

יתושים

היתושים הם מהחרקים הנפוצים ביותר בישראל הגורמים לעקיצות מטרידות. הם אוהבים סביבה לחה ומשגשגים במיוחד בחודשי הקיץ.

• מקום העקיצות: עקיצות היתושים מופיעות בד"כ באזורים חשופים בגוף כמו הידיים, הרגליים והפנים. העקיצה עצמה נראית כנקודה אדומה קטנה, מלווה בגרד ובצריבה.
• זיהוי עקיצות: העקיצה עצמה נראית כנקודה אדומה קטנה, מלווה בגרד ובצריבה.

פרעושים

הפרעושים עוקצים בעיקר בעלי חיים, אולם הם עלולים לעקוץ גם בני אדם. הם קטנים ושחורים ומסוגלים לקפוץ למרחקים גדולים.

• מקום העקיצות: העקיצות מופיעות לרוב באזורי קפלי העור כמו מפשעות, מרפקים וברכיים, ומלוות בגרד עז.
• זיהוי עקיצות: עקיצת פרעוש מתבטאת בנקודה אדומה עם הילה בהירה סביבה.

פשפשי מיטה

פשפשי המיטה הם טפילים קטנים וחומים המתחבאים במזרנים, בריהוט ובשטיחים. כדי להיפטר מהם מומלץ להיעזר בשירותי הדברה מקצועיים. הם ניזונים מדם ופעילים בעיקר בלילה.

• מקום העקיצות: עקיצות הפשפש מופיעות בדרך כלל בקבוצות על הגוף, במיוחד על הידיים, הרגליים והגב.
• זיהוי עקיצות: הן אדומות ומגרדות מאוד, ולעיתים יוצרות שורות או דפוס זיגזג האופייני לפשפשים.

קרציונים וקרציות

הקרציונים והקרציות הם טפילים זעירים הנמצאים בדרך כלל בצמחייה סבוכה ובשטחים מיוערים. הם נצמדים לעור ומוצצים דם במשך מספר ימים.

• מקום העקיצות: בדרך כלל מקומות עם שיער, יותר נפוצות אצל בע"ח.
• זיהוי עקיצות: עקיצת קרצייה נראית כנקודה שחורה קטנה במרכז אזור נפוח ואדום. העקיצה עלולה להיות כואבת ומלווה לעיתים בחום וחולשה. חשוב לזהות ולהסיר את הקרצייה בשלמותה כדי למנוע סיבוכים.

דבורים וצרעות

דבורים וצרעות הן חרקים מעופפים בעלי עוקץ. הן בדרך כלל לא תוקפות אלא אם מרגישות מאוימות. עקיצת דבורה או צרעה כואבת מאוד, יוצרת נפיחות משמעותית ולעיתים גם תגובה אלרגית מסכנת חיים.

• מקום העקיצות: כל מקום חשוף.
• זיהוי עקיצות: העקיצה מופיעה כנקודה אדומה עם הילה נפוחה סביבה, ומלווה בכאב צורב.

דרכי טיפול בעקיצות לפי סוג החרק

טיפ נוסף לזיהוי עקיצות

מלבד המראה החיצוני של העקיצה, ישנם תסמינים נוספים שיכולים ללמד על מקור העקיצה. למשל, עקיצות יתושים וצרעות מלוות בדרך כלל בגרד וצריבה מקומית, בעוד שעקיצות פרעושים ופשפשים גורמות לגרד עז ומתפשט יותר. עקיצת קרצייה עלולה לגרום לחום, חולשה והרגשה כללית רעה. תגובה אלרגית חמורה, הכוללת קשיי נשימה ותפרחת נרחבת, אופיינית לעקיצות דבורים וצרעות.

טיפול ראשוני מייד לאחר העקיצה

הטיפול הראשוני בעקיצה תלוי בסוג החרק. בעקיצות יתושים, פרעושים ופשפשים מומלץ לשטוף את האזור במים וסבון, ולקרר עם קומפרס קר כדי להפחית גרד ונפיחות. בעקיצת דבורה יש לוודא שהעוקץ לא נשאר בעור ולהסירו בזהירות. בעקיצת קרצייה יש להסיר את החרק בשלמותו בעזרת פינצטה, למשוך בעדינות ולבדוק שלא נשארו חלקים. לאחר מכן יש לחטא את האזור.

טיפול ממושך להקלה על תסמינים

אם העקיצה ממשיכה להציק, יש כמה דרכים להקל על התסמינים. ג'לים או משחות המכילים אנטיהיסטמינים או קורטיזון יסייעו בהרגעת הגרד והאודם. קומפרסים קרים עוזרים להפחית נפיחות וגרד. במקרה של גירוי חמור, כדורים נגד גרד כמו אנטיהיסטמינים פומיים יכולים לעזור. חשוב להימנע מגרד ושפשוף העקיצה כדי למנוע זיהום.

מתי צריך לפנות לעזרה רפואית?

ברוב המקרים עקיצות חרקים חולפות מעצמן תוך ימים ספורים. אולם במצבים מסוימים מומלץ לפנות לעזרה רפואית. למשל, אם מופיעה תגובה אלרגית חמורה עם קשיי נשימה, סחרחורת או בלבול. גם אם העקיצה מלווה בחום גבוה, כאב עז שאינו חולף או סימני זיהום כמו הפרשת מוגלה – יש להיבדק. בנוסף, עקיצה של קרצייה מחייבת מעקב ובדיקת סימני מחלות אפשריות.

טיפים והמלצות למניעת עקיצות חרקים

התנהגות מונעת במרחבים פתוחים

כדי להימנע מעקיצות חרקים בזמן שהייה בטבע או במרחבים פתוחים, מומלץ:

• ללבוש בגדים ארוכים ובהירים המכסים היטב את הגוף.
• נעליים סגורות וגרביים ימנעו גישה לקרסוליים.
• כובע או רשת יגנו על הפנים והצוואר.
• יש להימנע משהייה בסבך צמחייה או באזורים עם מים עומדים המושכים יתושים.
• רצוי להימנע משימוש בבשמים חזקים ומתכשירים בעלי ריח מתוק המושכים חרקים מעופפים.

שימוש באמצעי הגנה וחומרי דחייה

מריחת העור החשוף בחומרי דחייה יעילים תסייע במניעת עקיצות. ישנם שני סוגים עיקריים – מוצרים טבעיים כמו שמנים אתריים, ותכשירים כימיים המכילים חומרים פעילים כמו DEET או פיקרידין.

• חומרי דחייה טבעיים: שמנים אתריים מסוימים, כמו לימונית (ציטרונלה), עץ התה ולבנדר, ידועים בתכונות הדוחות חרקים. ניתן למרוח אותם בצורתם המרוכזת (לאחר בדיקת רגישות) או כתמציות מהולות. יעילותם מוגבלת יחסית ודורשת מריחה חוזרת בתדירות גבוהה.
• חומרי דחייה כימיים: החומרים הפעילים הסינתטיים הנפוצים בדוחי חרקים הם DEET, פיקרידין ו-IR3535. מוצרים המכילים ריכוזים משתנים שלהם מצויים בשלל צורות – ספריי, קרם, ג'ל ומגבונים. הם נחשבים ליעילים ובעלי השפעה ממושכת יותר, אולם יש להקפיד על הוראות השימוש ולהימנע ממגע עם הפנים והעיניים.

לסיכום

מומלץ לשלב אמצעי הגנה שונים – לבוש מתאים, התנהגות מודעת ושימוש בדוחי חרקים יעילים. זהירות ומניעה הן המפתח להימנעות מעקיצות ומהסיבוכים הנלווים אליהן. במקרה של עקיצה, חשוב לערוך זיהוי עקיצות מקיף ודקדקני כדי להבין מה מקורה ולטפל בה בהתאם. טיפול נכון יכול לזרז את ההחלמה ולמנוע נזק נוסף.

המידע באתר הוא לא חוות דעת רפואית או המלצה רפואית מכל סוג שהוא, כדי לקבל את הטיפול המדויק לצורך הטיפול בבעיה יש לפנות לרופא ו/או למומחה בלבד.